האם אתם מכורים למוצרי הריצה שלכם?

קיים היצע אינסופי של מוצרי ריצה ומדי נתונים כיום ואין זה מפתיע שלרבים מאתנו יש יותר מאחד.

שעוני GPS, כגון Garmin, Soleus, Timex הם רק חלק מהמכשירים. קיים גם מד צעדים, מחשב קלוריות שנשרפו, וסופר מדרגות \ קומות (כמו FitBit). קיימות אפליקציות שמודדות מרחק, מהירות, ומשוות בינם לבין ביצועים קודמים. ישנם מכשירים שמודדים סף חומצת החלב בעזרת לייזר (ברצינות!).

אך עם כל הטכנולוגיה שמאפשרת לנו לנתח את האימונים שלנו, נשאלת השאלה: האם היא באמת מסייעת לנו להפוך לרצים מהירים יותר? זו המטרה אחרי הכל. אם המכשיר שרכשתם ב-400$ מאפשר לכם לעקוב אחר הנתונים המפוארים אך אינכם בטוחים מה עליכם לעשות עמו, האם הוא יעיל בכלל?

לא, הוא לא. ואל לנו לשכוח את הסוד הקטן שהיצרנים לעולם לא יגלו: אחרי כמה חודשים, המוצרים האלה משמשים בעיקר לצבירת אבק. מגזין ספורט דיווח שמחצית מהלקוחות לא משתמשים יותר במכשירים שלהם ובסקר שבוצע עלה ששליש מהמגיבים איבדו עניין במכשיר שלהם בתוך חצי שנה.

כתבתי בעבר על התנגדותי לשעוני GPS (למרות שאני עונד את שלי במשך 80% מהמרחק שאני רץ) ומדוע כדאי יותר לרוץ לפי התחושה מאשר להתאים את הקצב למכשיר.

אך האם יש מקום למכשירים באימוני ריצה? אם כן, מה היא הדרך הטובה ביותר להשתמש בהם? חשוב יותר, איך מפרשים את כמות הנתונים האדירה שהם מספקים?

היתרונות והחסרונות של הנתונים

חשוב להיות ברורים: הנתונים יכולים לסייע לאין שיעור. הם יכולים לסייע לכם לשפר את צורת הריצה שלכם, להתאים את הקצב לאסטרטגיית מרוץ חכמה יותר או לכוון אתכם לקצב אימון מסוים במהלך האימון עצמו.

כשהייתי במכללה, נהגתי להשתמש במד דופק באימוני הטמפו שלי. ידעתי מה קצב הלב המקסימלי שלי ונהגתי לוודא שאני מתאמץ ברמה של 85%-90% מהטווח הדרוש בריצות סף. אני מאמין שככל שהמכשיר מתקדם יותר, כגון אלה המודדים את סף חומצת החלב (BSX Insight) או את השפעתה (Moov), הוא מתאים יותר לרצים מתקדמים מכמה סיבות:

1. קשה להשתפר ככל שרצים יותר מהר, כך שאתם צריכים לנסות להשתפר בכל היבט של האימון. רצים מתקדמים מן הסתם כבר מכירים את הכללים הבסיסיים, אז כעת יש להתמקד באסטרטגיות מתקדמות יותר. אימון מתקדם הוא מורכב יותר ודורש גישות מורכבות יותר.
2. ככל שאתם יותר מנוסים, כך סביר שאתם יודעים יותר על נושאים מתקדמים (שיעורי אימפקט, חומצת חלב וכו'), ותהיו מסוגלים להפיק תועלת מהנתונים, וזה מה שמביא אותי לנקודה המרכזית במאמר הזה: הנתונים יעילים רק כאשר אתם יודעים מה לעשות כתוצאה מהם. אם אתם לא יודעים מה לעשות עם הנתונים, אין להם שום ערך. הם פשוט מהווים אוסף של מספרים ללא משמעות.
3. רצים מתחילים עם מכשירים מפוארים בדרך כלל סובלים מתסמונת "אז מה עושים"? הם מקבלים את כל המידע והתגובה היחידה שלהם היא, אז מה עושים?

"תפסיקו להקשיב לגוף שלכם"

זה גם לא עוזר לכם כשהשיווק של המוצרים האלה מגיע לשלב שבו הם מציעים להפסיק להקשיב לגוף שלכם. אחד היצרנים מציע כך:

הפסיקו לנסות "להרגיש" אם אתם מתאמצים יותר מדי. תנו למכשיר לעשות את העבודה.

זה אחד הכללים החשובים ביותר שאתם אמורים לאמץ כשאתם רצים. אם אינכם מכירים את גופכם ואת התגובה שלו לאימונים ולקצבים שונים, איך תוכלו להתאמן ביעילות? איך תדעו מתי להרפות ולנוח כדי למנוע פציעות, או לעשות מאמץ ולסיים את האימון?

זה פשוט: לא תדעו. המכשירים יעמדו בדרכו של המשוב הפנימי שלכם ויפגעו ביכולתכם ללמוד יותר על גופכם וישמשו כחוצץ מפני הדרישות האמתיות של הריצה.

האם הרצים המקצועיים אובססיביים על איסוף נתונים?

מעניין גם לבחון כיצד רצים מנוסים כן מפיקים תועלת מהמכשירים שלהם. בראיון עם כריס דריק, הייתה התייחסות לאימון סיבולת לב-ריאה:

'אנחנו לא מודדים את קצב הלב. המאמן שלי לא אוהב להסתמך על נתונים. הוא לא רוצה שהם יגבילו אותנו. הוא רוצה להרגיש את הדברים ולפעמים צריך לבצע אימון קשה'.

שאלה: מה אתה חושב על התפיסה שהנתונים בעצם מגבילים?

'באופן אישי, אני מסכים. נתונים יכולים לסייע במינון קטן כשיודעים איך לקרוא אותם, אבל כך סתם כאוסף של מספרים, הם פשוט מזהמים את טוהר הריצה ואת יעילות האימון'.

בראיון נוסף עם אחת הרצות המנוסות, ג'נט באוקום, קיימת התייחסות להבדל בהתייחסות לנתונים של רצים מקניה לעומת רצים מארה"ב:

'אנשים כאן בקניה הרבה יותר שלווים ביחס לאימון שלהם – הם לא מודדים את האימון על השנייה כמו בארה"ב. במקום שאני מתאמנת כרגע אין אפילו מסלול כך שאין מראש לחץ לגבי התנאים המושלמים לאימון. אני מבצעת את כל האימונים של על דרך עפר ואני יודעת שאם אני מתאמנת עם הקבוצה שלי, אני אגיע למרוץ בכושר מצוין. אני חושבת שזו המנטליות כאן – אם נצמדים לאנשים הנכונים ומתאמנים איתם, לאף אחד לא ממש אכפת מהמרחק המדויק של הריצה'.

השורה התחתונה היא, פשוט רוצו. זה הכל.

בוודאי שישנם רצים מנוסים שיודעים ליהנות מהיתרונות של המכשירים, אך יש לזכור שאלה נעזרים במאמנים שעוזרים להם לפרש את הנתונים. כאן טמון הערך האמיתי – התובנות שניתן להפיק מכל הנתונים הללו.

הערך מגיע מהתובנות

ישנם נתונים מסוימים, מבין כלל הנתונים, שאינם חשובים לביצועים שלכם. הם יכולים להסיח את דעתכם ממה שחשוב באמת, בעוד שנתונים אחרים חשובים ביותר. כשאתם נתקלים בנתונים שעשויים להשפיע על האימון שלכם לחיוב, הצעד הבא הוא לנתח אותם נכון ולמרבית הרצים אין מושג איך עושים את זה.

אימנתי בעבר רץ שמסר לי נתונים על שיעור התנודה האנכית וזמן המגע עם הקרקע בכל ריצה שהוא ביצע. לבסוף, נאלצתי לומר לו להפסיק לאסוף את הנתונים הללו, הם היו חסרי משמעות. המספרים שלו היו בסדר גמור וזה הקל עליו מאוד כשהפסיק לאסוף נתונים בכל ריצה.

כרצים אתם יכולים להפיק ערך רב ביותר ממאמנים מנוסים, רופאים או מומחים שיכולים לסנן את המידע. כמה תובנות מהם שוות מאות של מכשירים מפני שהם יאמרו להם בדיוק מה אפשר לעשות ויסייעו לריצה שלכם.

הערך האמיתי של מאמן הוא פילוסופיית האימון שלו, ההתאמות הקטנות לתכנית שלך והעצות שלקח לו שנים לפתח, להבין ולשפר. מה שהופך מאמן למאמן טוב עם תובנות טובות:

• מס' השנים או העשורים בהן היה ספורטאי בעצמו
• השכלה פורמלית
• מספר האימונים
• תוצאות המאומנים שלו

הערך הטמון בעצות של מאמני ריצה הוא ברור אליו אבל במקרים מסוימים זה פשוט לא כך. לפני ימים אחדים, יעצתי דרך האינטרנט לרץ פצוע והוא ציין שאחרי שנים של פציעות, הייתה זו פעם ראשונה שמישהו נתן לו עצה נכונה. משמעות הדבר היא שישנם רופאים שאינם מטפלים בספורטאים ומעולם לא עסקו בספורט בעצמם, כך שהרקע שלהם הוא רק באנטומיה ופיסיולוגיה ללא התמקדות בתיאוריות של אימון וביצועים.

כמובן שאני נוטה לטובתם של מאמנים ולא לטובתם של מכשירי הנתונים. אני רצתי מאז ומעולם עם שעון פשוט על מסלול. מצד שני, היו לי יותר מעשרה מאמנים מאז שהתחלתי לרוץ. אני מבין את הערך שבמשוב (חיובי ושלילי) ואת השפעתו על הריצה.

במקום להיות זאב בודד שרץ עם מכשירים מפוארים, עדיף להיעזר במאמנים שיכולים לתרום רבות לשיפור הריצה. זו דעתי. אבל אני סקרן לדעת מה אתם חושבים:

• האם אתם מסתמכים על מכשיר, ואם כן, איזה?
• כיצד הוא משפר את הריצה שלכם?
• האם אתם רצים לפעמים ללא כל מכשיר? מדוע?

אשמח לשמוע את תגובותיכם – כי כמו שאמרתי, אין לי את כל התשובות.

למאמר המקורי